עידן היה אהוב ומקובל על חבריו הן בבית-הספר היסודי והן בתיכון, ונחשב לדמות מובילה, ססגונית ויוצאת דופן.

חוש הומור שנון וציניות דקה אפיינו את עידן. הוא אהב לקרוא ולראות סרטים, וככל בני גילו הירבה בצפייה בטלוויזיה. קומדיית המצבים ״סיינפלד״ הייתה חביבה עליו במיוחד ומעולם לא פספס פרק. בטיול טרום-צבא לארה״ב עם חברו הטוב ירון דוד, השתתפו השניים בסיור תיירותי בבית-הקפה הניו-יורקי בו הוסרטו רבים מפרקי הסדרה. עידן זכה בפרס בחידון בקיאות שנערך למבקרים.

מוסיקה נתנה קצב ליומו. בני המשפחה, החברים, ולעיתים מזומנות גם השכנים, נחשפו לצלילים הרמים שבקעו תדיר מחדרו. הוא אהב במיוחד את
Nirvana, Ice Cube, Depeche Mode, Pink Floyd, Inx, Guns N’ Roses,
The Doors, The Cure, David Bowie, Drum and Bass, U2
כנסיית השכל, פורטיס, ברי סחרוף, אלפנט וזוהר ארגוב.

עידן היה רגיש מאד ובעל מודעות חברתית עמוקה. ״חיה ותן לחיות״ היה עקרון מנחה של גישתו הליבראלית לחיים. הוא אהב את כולם, ובעיקר את החיים. הוא האמין שעל דעות פוליטיות להיות מאוששות במעשים. על כן הצטרף לנוער מר״צ כבר בהיותו בן שש עשרה והיה פעיל בתנועה עד לגיוסו לצבא. כלרבים מהאזרחים בכלל וכלבני דורו בפרט, רצח רבין היה זעזוע אנושי ופוליטי מטלטל והוא השתתף בכל פעולות המחאה שהתקיימו לאחר הרצח.

הפועל תל-אביב הייתה מאהבות חייו הגדולות של עידן והוא הלך בקביעות לצפות במשחקי הכדורגל והכדורסל. באופן סמלי (ואולי מיסטי?) זכתה קבוצת הכדורגל של הפועל תל-אביב באליפות המדינה ובגביע המדינה בתום עונת הכדורגל שבמהלכה נפטר.

ציוני דרך
עידן נולד בבית החולים בלינסון בפתח-תקווה. עד גיל שנה וחצי התגוררה המשפחה בגבעתיים ברחוב יד מרדכי 17, ואז עברה לדירה ברחוב ביאליק 2 בפתח-תקווה. הוא התחנך בגן טובה מגיל שנתיים עד ארבע, ואצל הגננת שרה ירושלמי עד גיל שש. את כיתות א׳ עד ג׳ למד בבית הספר היסודי הס בפתח-תקווה. כשהמשפחה חזרה להתגורר בגבעתיים המשיך בלימודיו בבית-הספר היסודי כצנלסון. את לימודיו התיכוניים אשר השלים בשנת 1998, עשה בבית-הספר התיכון ע״ש שמעון בן צבי.

עידן התגייס לצה״ל ב-18 באוקטובר 1998.
לאחר טירונות בבסיס ניצנים, נשלח לקורס מעבר-גבול והוצב לשרות ביחידת המעברים במחסום סופה.

בסוף חודש דצמבר 1998, לאחר תקופת סבל מכאבי גב עזים, אושפז עידן בבית החולים איכילוב, שם אובחנה אצלו מחלת הלוקמיה. לאחר טיפול ראשוני, הוא הועבר למחלקת אונקולוגיה ילדים בבית-החולים תל-השומר. הוא שהה במחלקה חמישה חודשים בהם קיבל טיפול כימותרפי אינטנסיבי. במשך אותם חודשים ארוכים הוריו ואחיו לא סרו לרגע ממיטתו. חברים רבים מקרוב ומרחוק באו יום יום לארח לו לחברה.
בתחילת חודש מאי 1999 , לאחר נסיגת המחלה שוחרר עידן מבית-החולים. לאחר שחרורו החליט לקעקע על זרועו את המילה ״חופש״ בסינית. בעזרת אילנה דודתו בחר במונח פילוסופי עתיק הלקוח מטקסט של הפילוסוף ג׳ואנג דזה (מאה רביעית לפנה״ס) אשר משמעותו הרחבה היא ״חופש ללא גבולות״. לאחר מותו הפך הקעקוע לסמל משפחתי והוריו ואחיו קעקעו אותו אף הם על גופם.

חודש מאי בשנת 1999 היה מהחודשים המאושרים בחייו, אמר עידן. הוא הבריא. הוא חגג בחיק המשפחה את יום הולדתו השישי של אחיו אסף. אהוד ברק זכה בבחירות והפועל תל-אביב זכתה בגביע המדינה.

בחודש יולי אותה שנה נסע עידן עם בן דודו האהוב וחברו הטוב, יונתן ויסמן, לשבוע מטורף באמסטרדם. כשחזר מהטיול חש ברע. ב-6 בספטמבר הוא אושפז בבית-החולים תל-השומר שם נקבע כי המחלה חזרה וכי עליו לעבור טיפול השתלת מח עצם. מנות הכימותרפיה העצומות שניתנו לעידן לצורך קבלת הטיפול, הכריעו את גופו שטרם הספיק להתאושש מהאשפוז הראשון.

ב-22 בספטמבר, כשבועיים לפני מותו, חגג עידן בבית החולים בחברת בני משפחתו וחבריו את יום הולדתו ה-19. גולת הכותרת של המסיבה הייתה הופעתו של ברי סחרוף שנענה לבקשתו של עידן ובא לבית-החולים לשיר במיוחד לכבודו.

עידן נפטר ביום חמישי ה-7 באוקטובר 1999 בשעה עשר בערב, במחלקה לטיפול נמרץ בבית-החולים תל-השומר כשהוא מוקף בבני משפחתו וחבריו הקרובים שנכנסו לחדרו להיפרד ממנו פרידה האחרונה.

עידן נקבר למחרת, בבוקר יום ה-8 באוקטובר 1999, בבית-הקברות ירקון בפתח-תקווה.

לאחר פטירתו הוציאו חבריו לזכרו מדבקה עליה הכתובת ״חופש ללא גבולות״ ולצידה שני הסימנים הסיניים כפי שהיו מקועקעים על זרועו של עידן. מדבקה זו מתנוססת עד היום על מכוניות רבות בגבעתיים ובסביבתה.